יום שני, 21 בינואר 2013

הורים במבוך


קראתי את ספרה של עדנה ענב, הורים במבוך. הספר הזכיר לי במידה רבה את איך תעזור לילדך להצליח בבית הספר מאת דיוויד לואיס ואולי אפשר לכנות אותו מעין שכתוב מודרני (על הטוב ועל הרע שבכך) ומותאם לישראל של הספר ההוא (שלדעתי הוא דיי בסדר!).
מהכריכה האחורית:
הספר עוזר להורים לזהות אפשרויות של מעורבות חיובית ומציע הצעות מעשיות לשיפור סיכויי ההצלחה של הילד בבית-הספר. סוגיות כמו: האם לעזור בשיעורי-בית, מה לשאול בימי הורים, איך להקל על הילד במעבר לבית-ספר חדש, איך מתכוננים למבחנים, חזרות על החומר, מה עדיף – קריאה עצמית או משותפת, איך לומדים חשבון ושפה בבית-הספר ומחוצה לו ועוד, עומדות במרכזו של הספר. הדיון בהן עשיר במידע מעשי חשוב ובמגוון רחב של כלים שימושיים, שמאפשרים להורים להבין טוב יותר את בית-הספר ולתמוך בילדיהם בפרק חיים זה.



אכן יש תשובות לשאלות רבות ורעיונות מה לשאול ביום ההורים ואיך להתמודד עם מצבים אבל היו לי לא מעט בעיות עם כמה מהדברים שקראתי.

בעייה אחת שיש לי זה עם השימוש במושג סגנונות למידה. המחברת כותבת על כך בהרחבה העמודים 28-46. כבר כתבתי על זה בהרחבה. בקיצור: פעמים רבות מה שמכנים סגנונות למידה זה לא בדיוק מה שהמדענים חוקרים ומתארים -- בחינוך כנראה עושים מזה סלט...

בעייה אחרת יש לי עם מה שהמחברת כותבת על מה שבוגר בית הספר היסודי אמור לדעת במתמטיקה. איכשהו נשמט מרשימתה המבנה העשרוני -- זהו לדעתי (אני לא לבד בקטע הזה, פה אני מכוון לדעת גדולים וראו למשל בספרה של מירה עופרן, שליש לחלק לרבע (אגב, אני חייב למצוא פנאי ולכתוב על הספר הזה בהרחבה!!), או בספרו של רון אהרוני, חשבון להורים (גם פה יש לי "חוב" שעליי לפרוע, ואני צריך לכתוב בהרחבה גם על הספר הזה), או בספרה של תלמה גביש, ללמוד להבין להצליח (ושוב... יש לי הצורך לכתוב בהרחבה רבה על הספר הזה גם כן!). כתבתי כמה מחשבות, טיוטא מהירה, לצאת ידיי חובה, מה לדעתי צריך בוגר בית הספר היסודי במערכת החינוך לדעת ולהבין במתמטיקה. הנה:

לדעתי, מה צריך לדעת ומה צריך להבין בוגר כתה ו' במתמטיקה:
במשפט אחד: הכרות, ידע והבנה מעמיקים במהות המספר וייצוגו בשיטה העשרונית ובארבע פעולות החשבון על משמעויותיהן השונות ועל הכללים שנגזרים ושנובעים מהמשמעויות הללו, לרבות שברים ואחוזים.

הנושאים המפורטים (אני מפרט נושאים ללא התייחסות לסדר או לאופן ההוראה והלמידה – ובכל זאת אני רוצה להדגיש שאני מניח שבכל הנושאים יש יישום בבעיות מעשיות ויש המצאה של התלמידים של בעיות מעשיות בכל נושא ונושא ובשילובים של הנושאים אלה באלה):
• השיטה העשרונית: ארגון וייצוג מספרים; המרה: קיבוץ ופריטה; ערך המקום
• ארבע פעולות החשבון במספרים שלמים חיוביים כלשהם (עד 10, עד 20, עד 100, עד 1000 ובמספרים גדולים שרירותיים) לרבות: משמעות, שיום ומושגים, חוקי שינוי; סוגריים ומשמעותם, חוקי כתיבה, סדר פעולות החשבון; חוקי החילוף, הפילוג, הקיבוץ ופתרון בדרכים שונות באמצעות השימוש בחוקים; שיטות לחישוב ארבע פעולות החשבון; קיבוץ ופריטה; חיבור, חיסור וכפל במאונך; לוח הכפל (גם בשינון); ושיטות שונות לייעול; חילוק ארוך; חישובים בע"פ; אומדן; מספרים פריקים ואי פריקים, כפולה משותפת, כפולה משותפת מינימלית, חזקות, סימני התחלקות
• שברים: משמעויות השבר; ייצוג; ארבע פעולות החשבון בשברים ומשמעויותיהן כולל התייחסות למקרים שבהם מעורבים רק שברים וכאשר מעורבים שברים ושלמים, שיטות לחישוב; שיום ומושגים; חוקי שינוי בשברים (הגדלה או הקטנה של מונה או של מכנה וההשפעה על ערך השבר); שבר עשרוני: ייצוג, משמעות, פעולות החשבון לרבות במספרים עשרוניים מעורבים, חזקות, מעבר משבר פשוט לעשרוני ומעשרוני לפשוט, שברים עשרוניים אינסופיים (מחזוריים ושאינם מחזוריים), חילוק ארוך בשברים עשרוניים;
• אחוזים: ייצוג, משמעות, ארבע פעולות החשבון, חישובים ומעברים בין ייצוגים (משבר לאחוז ומאחוז לשבר, משבר עשרוני לאחוז ומאחוז לשבר עשרוני)
• יחס ופרופורציה: ייצוג, משמעות, יחס ישר ויחס הפוך
• שעון וזמן: קריאת השעה בשעון מחוגים ובשעון ספרות, המרה משיטה לשיטה, אריתמטיקה של זמן ומעבר בין יחידות זמן (שניות, דקות, שעות, יממות, שבועות, חודשים, שנים, עשורים, ...), מדידת זמן, לוח השנה העברי והלועזי
• גיאומטריה: נקודה, ישר, קרן, צלע, קודקוד, זוית, מצולעים (משולש, מרובע, מחומש, ...), מצולעים משוכללים, מעגל, עיגול,
• מידות, יחידות, ומדידות של: אורך, שטח, משקל, נפח, זמן והיחסים ביניהם
באופן כללי העצות של המחברת בהקשר של מתמטיקה חביבות אך אינן מאורגנות ואינן מבוססות ולוקות בחסר. אני ממליץ מאוד לפנות לספרים שהזכרתי של עופרן, של אהרוני ושל גביש כדי להבין מה נדרש כדי לעזור לילדים עם מתמטיקה בבית הספר (מכולם, ספרו של רון אהרוני הוא הידידותי ביותר ולכן אולי כדאי להתחיל ממנו).

טענה מעניינת של המחברת שעליה היא שבה וחוזרת ומשננת ושוב ושוב חוזרת: מעורבות ותמיכת ההורים היא היא סגולה להצלחת הילד בבית הספר.

שתי דוגמאות לרעיונות שאהבתי שמעלה המחברת בספר:
  • לקחת את הילדים למוזאונים ולבלות עמם שם. אני אפילו מרחיב ומוסיף -- תווכו לילדים מה הם רואים, מה המשמעות, עודדו אותם לחשוב מדוע הדברים הם כאלה וכיוצא באלה. על כך כתב בהרחבה ראובן פויירשטיין בפרק ה' (וזה מתוך מאמר שהוא כתב עם עמיתים Feuerstein, R., Rand, Y., Hoffman, M., Miller, R. (1980), Instrumental Enrichment, Baltimore, MD: University Park Press.) בספרו מעורר ההשראה והעניין, האדם כיישות משתנה.
  • לחפש סיפורים וספרים מוקלטים ולהשמיע בעת נסיעה במכונית. באמת הזדמנות לחסוך לפעמים קרקס במכונית ושעמום של הילדים וגם לנצל את "רוחב הפס" לשמוע קצת תרבות...
  • בעמודים 91-92 יש תאור שממנו אני מבין שכאילו הקפדה על עיצוב האותיות (הכתב) ועל הכתיב של התלמידים גורע או בא במקום יצירתיות ופוריות הכתיבה. נדמה לי שההצגה הזאת, חרף הנסיון להסתמך על מחקרים (לא בהכרח בספר הזה, אבל כבר קראתי גם במקומות אחרים על כך ויש לי בעייה עם זה), חוטאת למציאות. דווקא תלמידים שכותבים היטב ונכון פנויים יותר בהמשך לתת דרור למחשבותיהם ומסוגלים להתבטא בקלות וברהיטות לעומת אלה שנאבקים עם כלי הכתיבה ועם יכולתם להעביר את רעיונותיהם באופן בהיר ונהיר לקורא. אין לי מחקרים להסמך עליהם -- אני אומר את אשר על ליבי מנסיוני ומהכרותי את אלה שלמדו איתי במהלך השנים (בבתי הספר, בלימודים האקדמאים השונים וגם בהקשרים שאינם בהכרח קשורים ללימודים).

לסיכום, הספר הוא רשימת מכולת ארוכה של נקודות רבות שקשורות לילדים בבית הספר -- אני חושב שאת רוב המידע רוב ההורים של רוב התלמידים אינם מכירים וזאת הזדמנות טובה. יש כמה רעיונות נהדרים וגם כמה המלצות לא מי יודע מה ממוקדות ולעניין (על מתמטיקה, אמרתי כבר... אבל המזל הוא שישנם ספרים מצויינים בדיוק לנושא הזה! הזכרתי אותם.). ספר לא רע -- צריך לקרוא אותו בביקורתיות (כרגיל). אני לא מסתדר עם ההשקפות שלה על הקפדה על כללים ועל גבולות עם ילדים (הזכרתי את זה בנושא הכתיבה) אבל... מי אמר שחייבים להסכים על כל דבר?

אני סבור שלהורה שמחפש כיוון "מהיכן להתחיל" עם נושא בית הספר -- זה ספר בהחלט מוצלח. משם... כל אחד יעמיק ויפליג לפי עניינו ולפי יכולתו.


המורה,