יום ראשון, 13 בינואר 2013

תגובה למאמר בכלכליסט: מה שהילד שלכם באמת צריך זה אופי

בכלכליסט הופיע מאמר תחת הכותרת  מה שהילד שלכם באמת צריך זה אופי. הכתבה זכתה לתהודה רבה ומצאתי בשטף הפייסבוק שלי והטוויטר שלי שיתופים רבים של הכתבה ותגובות נלהבות כאילו מדובר בפתרון האולטימטיבי. בכמה הזדמנויות גם ביקשו ממני מכרים לקרוא ולכתוב את דעתי. הנה משהו שהתגבש:


צעצועים התפתחותיים
בהחלט בזבוז כסף. זה נכון גם לעזרי לימוד שונים ומשונים: ערכות שמוכרים עם ספרי לימוד וכו'. מה שאפשר לעשות עם צעצוע התפתחותי אפשר לעשות גם עם דברים שיש בבית. זה לא החפץ אלא מה שעושים איתו, ההתכוונות, התיווך, ולא העצם בעצמו. (זה כמו ש-לישון עם ספר הלימוד מתחת לכרית או עצם הבעלות על ספר לימוד אינו מבטיח ידיעה והבנה של התוכן שבספר).

תכונות אישיות (או פשוט תכונות אופי)
התכונות שמפורטות בכתבה, כמו למשל, התמודדות עם כשלונות, יכולת להתמיד וכיוצא באלה הן אכן תכונות רצויות. אפשר בהחלט לפתח נחישות והתמדה ויכולת להתמודד עם כשלון בהתנסויות שונות ומשונות גם בתחום הרגשי וגם בתחומים אחרים. 

האם היכולת להשוות כדי לבחור בברירה המתאימה בכל מקרה נחשבת לשיטתו של המחבר למיומנות קוגניטיבית או אישית? הצורך להשוות והיכולת להשוות מבטאות פונקציה קוגניטיבית. את הפונקציה הזאת אפשר וצריך לפתח. 

האם היכולת להבחין בקיום בעיה נחשבת לשיטתו של המחבר כתכונת אופי? הרי גם זאת פונקציה קוגניטיבית.

ומה בנוגע לחיפוש הסבר הגיוני לתוצאות? ומה בנוגע לדרכי תקשורת אגוצנטריות לעומת הבעת תשובה באופן שאחרים יוכלו להבינה? ומה בנוגע לקשיים בהשלכת יחסים מהכח אל הפועל לעומת יישום יחסים קיימים למצבים שונים? ומה בנוגע לתגובות של ניסוי ושל טעייה לעומת תגובות מחושבות ומתוכננות? ומה עם התנהגות אימפולסיבית ובלתי מרוסנת לעומת איפוק וריסון בתגובה? -- כל אלה ורבות אחרות הן פונקציות קוגניטיביות. פיתוחן הוא בהחלט חשוב והכרחי. האם הילדים מפתחים אותן במגען עם צוות בית הספר או הכיתה או עם ההורים או בדרכים אחרות או בשילוב? זה כבר האיך ולא ה-"מה". 

הגדרת האינטליגנציה
אכן יש בעיות רבות בהגדרת משכל באופן שמקובלת היום בציבור ובחברה. אני מציע להתייחס להגדרת אינטליגנציה כיכולת ללמוד ולהשתפר. הגדרה מסוג זה מציע פרופסור פוירשטיין, חתן פרס ישראל (וראו: על הגישה של פרופסור פויירשטין כאן).

לסיכום
אני מסכים מאוד עם הגישה שמתארים שבה יש להביא את הילדים לחשוב על מה שעשו, מדוע עשו וכיצד עשו ולנתח את התוצאות וללמוד מהן. אלא שפיתוח מיומנויות אלה זה בהחלט פיתוח מיומנויות קוגניטיביות. אני מסכים על הנאמר על מוטיבציה ועל התלהבות, על ריסון דחפים ועל חשיבה. כל אלה הן מיומנויות קוגניטיביות. לכן, לא ברורה לי ההפרדה בין ה-"אופי" לבין "הקוגניציה". מי שכתב(ה) עש(ת)ה סלט מהמושגים וממשמעותם.



המורה,