יום שבת, 12 בינואר 2013

סיכום שיעור 3 בסדנת המתמטיקה


להורי תלמידי כיתות ג' שמשתתפים בסדנת המתמטיקה,
שלום רב,

היום עסקנו בשתיים ממשמעויות החיסור: חיסור של גריעה וחיסור של הפרדה.
התלמידים התבקשו לכתוב במחברותיהם שתי בעיות חשבוניות שונות בחיסור.
ההיענות היתה רבה.
דיברנו על מאפיינים של בעיות חשבוניות טובות:
  1. בעיה קצרה ועניינית [ולא סיפור מעשייה ארוך ומייגע]
  2. הבעיה עוסקת בעניין מציאותי מעולמם של הילדים [העניין חשוב כדי לבסס ייצוג פנימי נכון ומהימן, כך שכשנגיע לנושאים מופשטים יותר או מורכבים יותר, יוכלו הילדים להישען על הייצוג הפנימי שלהם]
[אני ממליץ לקרוא את "חשיבותם של סיפורים חשבוניים" שכתבה חני גביש כדי להבין מדוע ולמה ולאן אני חותר. כדי להבין למה כוונתי בחיסור של גריעה ובחיסור של הפרדה אני ממליץ לצפות בסרטון שמדגים הוראה של סוגי חיסור אלה.]

שמענו כמה בעיות חשבוניות שהציעו הילדים וגילינו שהמשמעות הנפוצה ביותר שמשתמשים בה הילדים היא "חיסור של גריעה". מאפיין של סוג זה של חיסור הוא שלו היינו "מצלמים" את כמות הפריטים או העצמים בתחילת הבעיה ו-"מצלמים" שוב בסוף הבעייה היינו מגלים שהכמות שרואים "בתמונה" מתחילת הבעיה גדולה מהכמות ש"מצולמת" מה"צילום" שבסוף הבעייה. למשל:
על המדף בחנות 25 שקיות של פירות יבשים לט"ו בשבט. במהלך היום נקנו 13 שקיות כאלה. כמה שקיות נותרו על המדף בסוף היום?
לו היינו מצלמים את השקיות שעל המדף בתחילת היום ושוב בסופו היינו רואים כמות שונה של שקיות על המדף.
סוג נוסף שהוצע הוא "חיסור של הפרדה". סוג זה מתאפיין בכך שכמות הפריטים אינה משתנה מתחילת השאלה ועד סופה אלא נבחרת תכונה מסויימת של הפריטים שלפיה מפרידים אותם לשתי קבוצות שונות (לא בהכרח שוות גודל). הנה דוגמה:
על המדף בחנות 25 שקיות של פירות יבשים לט"ו בשבט. 13 שקיות שמכילות דבלים (תאנים מיובשות) וכל השאר מכילות לדר (משמשים מיובשים). כמה שקיות לדר על המדף?
בשאלה הזאת אין שינוי בכמות השקיות אלא הפרדה שלהן לשתי קבוצות.

עם התלמידים ערכנו טבלת השוואה כדי להבין מה דומה ומה שונה.
לטבלת ההשוואה יש 5 עמודות: עמודת התבחין (הקריטריון שלפיו משווים), עמודה לציון ההבעיה הראשונה, עמודה שמייצגת את הבעיה השנייה, עמודת ה-"שווה" ועמודת ה-"שונה".
אחרי דיון ראינו ש-
  1. תוכן הבעיות שונה
  2. התרגיל שיש לפתור כדי להגיע לתשובה בשתי השאלות הוא תרגיל החיסור =25-13
  3. בשתי השאלות יש שלם (25 שקיות שעל המדף) וחלקים של השלם
  4. סוג הבעיה שונה בשני המקרים: בראשון: חיסור של גריעה ובשני: חיסור של הפרדה -- ז"א משמעות השאלות שונה, גם אם התרגיל זהה ומדובר בשאלה של שלם וחלקיו
היתה זאת הזדמנות גם לדבר על ההבדל בין המושג זהה לבין המושג דומה.

ביקשתי מהילדים שימציאו שתי בעיות חשבוניות נוספות של חיסור (אחת במשמעות "חיסור של גריעה" ואחת במשמעות "חיסור של הפרדה"). אני מציע לכם ההורים לבדוק עם הילדים את השאלות שהמציאו ולוודא עמם שהבעיות מתאימות בסוג ושיש להן המאפיינים הרצויים שעליהם הסברתי קודם לכן.

בשיעורים הבאים אאסוף מעת לעת מחברות של הילדים כדי לתת להם משוב על העבודה שלהם, על האופן שבו הם רושמים בשיעור וכו'. אני מעוניין לעודד אותם לכתוב, לסכם, להשתתף וכן לאפשר להם לקבל ביקורת בונה שתכוון אותם לכתיבה יעילה יותר ולעבודה נכונה במחברת. את המחברות הבדוקות אשיב לילדים בשיעור העוקב.

ילדים מספר נצמדים בשיעור לטלפון נייד. אני מבקש מהילדים להכניס את המכשירים לתיקים או לקלמרים במהלך השיעור. חשוב שהילדים יתמקדו בשיעור ולא בהתעסקות במכשירים הניידים שלהם. 

בשיעור הבא נעסוק בשתי משמעויות נוספות של חיסור: חיסור של השוואה וחיסור של השלמה לשלם אחרי שנוודא שיש הבנה בקרב התלמידים בכתה במשמעויות הראשונות שלמדנו.

שבוע טוב!

המורה,

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה