איך ללמד ילדים קריאת שעון מחוגים?

איך ללמד ילדים קריאת שעון מחוגים?

בשביל מה בכלל ללמד קריאת שעון מחוגים?

הורים רבים נותנים לילד שעון דיגיטלי וכל ילד שקורא ספרות יכול "לקרוא" שעון דיגיטלי ללא קושי. לקרוא - כן. הבנת הנקרא - לא. וכל כך למה? או במילים אחרות מה הערך המוסף הכל-כך חשוב של שעון מחוגים?

1. כיווניות - תנועת המחוגים מצביעה על כך שלזמן יש כיוון
2. מושג מרחבי חשוב: "עם כיוון השעון", "נגד כיוון השעון" - מושגים המגדירים כיוון של תנועה סיבובית. ילדים הגדלים על שעון דיגיטלי - אין להם המושגים הללו.
3. הפיכות - כל נקודה זמן המוצגת בעזרת המחוגים יכולה לקבל שני ערכים: כמה זמן חלף מן השעה השלמה הקודמת (לדוגמא: 9:35 ז"א חלפו 35 דקות מן השעה 9) וכמה זמן יש עד השעה הבאה (לדוגמא: עשרים וחמישה ל- 10 ז"א שבעוד 25 דקות תהיה השעה השלמה הבאה).
4. נקודת (מערכת) התייחסות - כל אחת משתי האפשרויות בדוגמא שלעיל מתחילה בנקודת התייחסות שונה. אנחנו יכולים להגיד ש: 9:35 ועשרים וחמישה ל-10 הן קריאות נרדפות (כמו מלים נרדפות) אבל זה לא יהיה מדויק בגלל המשמעויות השונות הקשורות לנקודות ההתייחסות. 
5. משמעות השעה - עוד עניין חשוב הקשור לנקודת התייחסות בעלת חשיבות רבה, היא השעה 12 ובעיקר חצות. מה המשמעות של השעה 08:00? חלפו 8 שעות מחצות הלילה. ומה משמעות השעה 13:00? חלפו 13 שעות מחצות הלילה או לחילופין חלפה 1 שעה מחצות היום.
6. השלם והחלק - שעה שלמה (תנועת המחוג הגדול כך שנוצר מעגל שלם) לעומת 1/4 שעה, 1/2 שעה וכו'
7. ארגון שאיננו מבוסס על השיטה העשורית בניגוד לארגון עולם המספרים.
8. הקשר - שעון דיגיטלי מספק נקודת זמן רגעית בעוד ששעון מחוגים מספק הן נקודת זמן רגעית והן את ההקשר של הזמן

המסקנה היא: מלמדים ילדים קריאת שעון בעזרת שעון מחוגים ורק כאשר הם מגיעים לשליטה מלאה בקריאה והבנת משמעות ניתן לתת להם (אם רוצים) שעון דיגיטלי. אחרת נתקלים, במקרים של בני עשרים שכאשר אומרים להם "צאו להפסקה וחזרו בעשרים וחמישה ל-10" הם פשוט אינם מבינים מתי לשוב.

כדי ללמד בהצלחה קריאת שעון מחוגים כדאי לוודא קודם כל שהילדים יודעים, מבינים ושולטים בנושאים הבאים (סבלנות, הרשימה ארוכה -- ראו כמה דברים אנחנו מניחים שהם יודעים ומבינים -- ולא כך היא):

מה כדאי מאוד שהילדים ידעו, יבינו ויפנימו וישלטו לפני שמתעסקים באופן רציני בשעון?

• שווה ושונה
• מנייה וספירה
• סדר ורצף
• קטן יותר; גדול יותר
• הקטן ביותר; הגדול ביותר
• קצר, ארוך
• הקצר ביותר; הארוך ביותר
• קריאה וכתיבה של ספרות
• מספרים מונים וסודרים
• סידור מספרים ברצף
• ספירה לאחור מ-10 ל-0
• רצף זמן: מה קודם ומה אח"כ
• התאמת אירועים ליום או ללילה, בוקר, לילה, ביום, בלילה, שמש, ירח, בהיר, חשוך, מוקדם, מאוחר
• זיהוי מספרים סודרים: ראשון, שני, שלישי...
• למעלה, למטה, תנועה סיבובית
• זיהוי עיגולים ותנועה מעגלית
• מנייה בע"פ
• ייצוג רצף בעזרת מספרים
• הבחנה בין סדר עולה לבין סדר יורד
• מספר כמייצג כמות מצטברת
• הבחנה בין המספר כשם והמספר ככמות
• הבחנה בין כמות, כיוון, צורה וצבע
• הבחנה בין אחדות לאחדות בודדות
• ארגון המספר לעשרות ולאחדות בודדות
• העשרת השנייה
• מנייה בע"פ
• ייצוג גרפי מספרי ומילולי של המספרים עד 20
• מנייה בתחום ה-20
• זיהוי רבע וחצי (ומושגים של שלם וחלקיו...)
• ספירת המשך
• ספירה לאחור
• חיבור וסיפורים חשבוניים של חיבור
• חיסור וסיפורים חשבוניים של חיסור
• לוח השעון
• פעילויות בזמנים שונים

בד"כ הבשלות בגיל והאפשרות ללמוד, להבין ולהפנים את כל מה שקודם מגיעים בגן חובה, לפעמים בכתה א'. יש גם מקרים שקודם לכן, כמו שיש מקרים שמאוחר יותר. 

אני ממליץ מאוד לקיים עם הילדים פעילויות שונות ומשונות בשגרה ובמשחק ולציין להם כמה זמן עבר. למשל, כמה זמן (בערך) לוקח לנו לשיר שיר מסויים, כמה זמן (בערך) לוקח לנו ללכת ברגל מהבית למכולת, או לגן, או לחבר... למשל, מטיילים ברגל וברגע מסויים להפנות תשומת לב הילדים לעץ או מבנה ואחרי דקה לציין שעברה דקה מאז שעברנו את העץ או את המבנה. עכשיו נחזור בחזרה ונרגיש שוב כמה זאת דקה (בערך).

כמה זמן לוקח לצחצח שיניים?

כמה זמן לוקח לקרוא סיפור שאוהבים?

כמה זמן לוקח לשתות כוס מים מלאה?

כמה זמן אורכת תוכנית אהובה בטלוויזיה?

כמה זמן לוקח לסדר את החדר?

וכך הלאה -- ככל שיותר ויותר תביאו למודעות הילדים כמה זמן אורכת פעולה שהם מבצעים כך הם יפתחו תחושת זמן. חשוב לדבר על מה אורך יותר ומה אורך פחות זמן מבין הפעולות שאנחנו עושים? אפשר אפילו לדבר על מה מספיקים ועל מה לא מספיקים לעשות ב-5 דקות -- ואז לנסות.

לחובבי היצירה והפעילויות אפשר לנסות לבנות עם הילדים שעון חול, למשל משני בקבוקי שתייה ריקים. את הפתחים של הבקבוקים אפשר להצר עם פלסטלינה ובמרכזה קשית בעובי לפי הצורך. החול הזורם נותן לילדים את התחושה שהזמן עובר.

השעון

כשאנחנו מציינים בפני הילדים שעה מסויימת, אז להצביע לשעון מחוגים (שכדאי שיהיה בחדר, או שיהיה לנו דגם של שעון מחוגים שאפשר לסדר את המחוגים כך שיצביעו על השעה שאנחנו רוצים לדבר עליה) ולהראות כיצד נראה השעון שמורה על השעה הזאת.

ככל שנרבה לעשות זאת עם הזמן, הילדים יתרגלו למראה -- אין פה למידה מעמיקה של משמעות או הבנה -- רק חיקוי ושינוי, אבל זה הופך דבר חדש למשהו פחות זר ויותר מוכר ויסייע מאוחר יותר לשינון.

פעילות

דאגו שבחדר יהיה שעון מחוגים גדול ידני שניתן להזיז את מחוגיו ביד. כמו, למשל, זה שבתמונה, אף על פי שכל שעון מחוגים שניתן להזיז את המחוגים בקלות יתאים (חשוב שכל הספרות תהיינה על השעון):

אפשר בקלות לצייר שעון עם מחוגים, להכין מחוגים מרצועות נייר ולקבע צד אחד שלהם למרכז המעגל (השעון) בעזרת נעץ.

הראו את שעון המחוגים לילדים ושאלו שאלות כמו: "האם שני מחוגי השעון הם באותו האורך?" "האם שני המחוגים זזים כרגע?" "האם המחוגים משנים את מקומם?" "איזה מחוג זז מהר יותר, המחוג הקצר או המחוג הארוך?" בקשו מהילדים לקרוא את הספרות על לוח השעון והפנו את תשומת לבם לתזוזה בכיוון השעון. בקשו מהם להראות את הכיוון בעזרת האצבעות.

אפשר להכין דגם של שעון מחוגים ולתת לילדים להשלים את הספרות במקומן (עוזר לבדוק האם זוכרים ועוזר להפנים אם עדיין לא זוכרים). ילדים ששולטים בכתיבת ספרות ומבינים את הסדר ביניהן ככל הנראה לא יתקשו.

אפשר עכשיו לבקש מהילדים לצייר מחוג ארוך שמצביע על 12 ומחוג קצר שמצביע על 4. אמרו להם שהמחוג הארוך הוא מחוג הדקות ושהמחוג הקצר הוא מחוג השעות.

שאלו: "על איזה מספר מצביע מחוג הדקות?" "על איזה מספר מצביע מחוג השעות"" אמרו לילדים שבשעון הזה השעה היא 4 כי המחוג הקטן מצביע על 4 והמחוג הארוך מצביע על 12.

הראו לילדים שרושמים את השעה 4 כך: 4:00 (או 04:00). פרטו על התפקיד של סימן הנקודתיים כמפריד בין המספר שמציין את השעות לבין המספר שמציין את הדקות. לילדים שמתעניינים ושמכירים סימוני מחירים אפשר לספר שבמחיר מוצרים סימן הנקודה מפריד בין השקלים לבין האגורות. אפשר לחפש עוד דוגמאות שאנחנו מכירים עם הפרדה.

פעילות

במהלך היום, מידי יום, הסבו מעת לעת את תשומת לבם של הילדים לשעון המחוגים כשהוא מורה על שעה שלמה והביאו לתשומת לבם את השעה ואת הפעילות שהם עוסקים בה. זאת כדי לקשר בין השעה, בין המראה של שעון המחוגים באותה השעה לבין הפעילות האופיינית לאותה השעה. אפשר לעשות זאת עם הקימה בבוקר, עם ההתארגנות, בארוחת הבוקר, בהגעה לגן וכך הלאה... עד לשעת השינה. הקפידו בהתחלה להציג את השעה השלמה.

שוחחו עם הילדים על פעילויות שונות שמתרחשות בשעות שונות של היום, למשל בשעה 7 בבוקר קמים ובשמונה כבר מגיעים לגן, בשעה אחת בצהריים אוכלים וכו'... הצביעו מידי פעם על השעון המורה שעה שלמה והסבו את תשומת לב הילדים לעיסוקם בשעה הזאת.

 כשהילדים מתרגלים לכך אפשר לעבור למשהו קצת מופשט יותר, אבל עדיין מוחשי, לאותו הדבר אבל בתמונות (זוכרים? מתחילים במוחשי --> עוברים לציורי --> ורק בסוף בסוף למופשט):

איספו תמונות שבהם רואים דמות ילד שמבצע פעילויות שאופייניות לשעות מסויימות ביום: למשל, יקיצה מהשינה (חשוב שיהיו רמזים בתמונה, כמו שמש שזורחת, הילד שקם מהמיטה מפהק וכו'), הליכה לבית הספר או לגן עם התיק, ארוחת הבוקר, ארוחת הצהריים, ארוחת הערב, צפייה בתוכנית שבה צופים בשעה אופיינית, מקלחת, הכנה לשינה... וכך הלאה -- חשוב מאוד שהפעילוות שמצולמת בכל תמונה ותמונה תהיה מובהקת וברורה ושיהיו רמזים ברורים לגבי החלק ביום לרבות האם מואר או חשוך מבעד לחלון או בחוץ. אפשר לעשות מבצע ולצלם את הילדים שלכם בשלבים שונים ביום בפעילויות אופייניות לחלק ביום.

הנה כמה דוגמאות:

וכך הלאה. ליד כל תמונה שכזאת הכינו שעון מחוגים או דגם שעון מחוגים שמורה על השעה שאופיינית לפעילות:

למשל ליד היקיצה אפשר לכוון את השעון ל-שבע בבוקר. ליד ארוחת הצהריים, למשל, לכוון את השעון לשעה אחת. וכך הלאה.

עם התמונות והשעונים שהכנו בעמל רב, בקשו מהילדים להתבונן בתמונות. שאלו: "מה עושה הילד בתמונה העליונה?" "באיזו שעה הוא קם?" הראו את השעון שהכנתם ליד התמונה הזאת כשמחוגיו מורים על השעה של היקיצה, נאמר על השעה 07:00, ושאלו: "על מה מצביע  מחוג הדקות?" "על מה מצביע מחוג השעות?". שאלו שאלות דומות לגבי שאר התמונות שהכנתם. הזכירו לילדים ששעה שלמה רושמים עם נקודתיים ושני אפסים, למשל, 7:00. בקשו מהילדים לכתוב את השעה שמתאימה לכל תמונה ולכל שעון במקום מתאים שתכינו לצד התמונה והשעון.

פעילות

הציגו לילדים שעון מחוגים והראו בו את השעה 08:00. בקשו מהילדים לומר מה השעה. אמרו: "השעה שמונה בבוקר". בקשו מילד להציג מה הוא עושה בשעה הזאת בשבת או בחופשה ואז ביום רגיל בשגרה. אמרו: "עכשיו השעה שמונה בערב". בקשו מהילד להציג מה הוא בדרך כלל עושה בשעה זו. המשיכו בהצגת פעילויות בשעות אחרות ביום, למשל 10:00 בבוקר ו-10:00 בלילה, 04:00 לפנות בוקר ו-04:00 אחרי הצהריים ועוד.

אתם יכולים להכין לילדים עוד תמונות משעות שונות ביום שמציגות פעילות של ילד ולבקש להסיק באיזו שעה ביום מדובר, לפי הפעילות, ואז להראות את השעה הזאת בשעון מחוגים לילד, ואז לבחור תמונה אחרת ולהציג בשעון את השעה המתאימה והפעם אחרי שהילד מתאר מה הוא רואה בתמונה, מה מבין ומה החלק ביום המשוער, לבקש שיקרא מה מורה השעון שכיוונו, אח"כ שיכתוב את השעה כראוי (עם הנקודתיים ו-ה-אפס אפס, למשל, שמונה בבוקר: 8:00).

פעילות

הציגו לילדים שעון מחוגים ואמרו: "השעה ____". בקשו מאחד הילדים להזיז את מחוגי השעון כדי להראות את השעה האמורה. חזרו על הפעילות מספר פעמים.

חזרו לתמונות שהכנתם עם הפעילויות של הילדים במהלך היום (לא לחשוש לחפש באינטרנט תמונות, או לצלם בעצמכם את הילדים, או לגזור מירחונים או משבועונים -- חשוב לגוון וחשוב גם שהפעילות תהיה ברורה ושיהיו רמזים לשעה ביום או לחלק ביום שבו הפעילות מתרחשת). עודדו את הילדים לשוחח על הפעולות שהילד מבצע בתמונות ולומר את השעה ביום. לאחר מכן בקשו מהם לכתוב את השעה שמתאימה לשעה שמורה השעון שציירתם ליד כל תמונה ותמונה כדי להורות את השעה שמתאימה לפעילות.

פעילות

הציגו לילדים שעון מחוגים ידני. כוונו את השעון לשעה ארבע. אמרו לילדים שאתם תזיזו את מחוגי השעון עד שהשעון יראה את השעה חמש. הסבירו שהמחוג הארוך עושה סיבוב שלם ושהמחוג הקצר זז מ-ארבע ל-חמש. חזרו על התהליך, הזיזו את מחוגי השעון, עצרו בשעה ארבע וחצי והסבירו לילדים שהמחוג הארוך עשה חצי סיבוב והמחוג הקצר נמצא באמצע הדרך שבין ארבע לבין חמש. אמרו להם שהשעון מראה את השעה ארבע וחצי. הדגימו חצאי שעות  על השעון.

ציירו לילדים שעוני מחוגים שונים שמורים על חצאי שעות: למשל, על שלוש וחצי, על תשע וחצי וכך הלאה. תנו להם לצבוע אותם ולקשט. בקשו מהילדים לקרוא את השעה בכל שעון. הזכירו להם מהו כיוון השעון והראו להם שכאשר יש שעה ועוד חצי שעה נהוג לכתוב זאת כל, 8:30 ולומר: "השעה היא שמונה ושלושים" וגם "השעה היא שמונה וחצי" ושהכוונה היא אותה הכוונה. וכאשר יש שעה שלמה נהוג לכתוב אותה כך: 8:00.

פעילות

הראו את השעה שתיים בשעון מחוגים ובקשו מהילדים לקרוא את השעה. הסבירו שמחוג הדקות מתחיל ב-12 ועושה סיבוב שלם סביב השעון, עם כיוון השעון. שאלו: "אם אנחנו רוצים להזיז את מחוג הדקות רק חצי סיבוב סביב השעון איפה אנחנו צריכים לעצור?" (ב-שש). "איפה יהיה מחוג השעות?" (בחצי הדרך שבין שתיים לבין שלוש). אמרו: "השעה שתיים וחצי". כתבו: 2:30 ואמרו: "השעה היא שתיים ושלושים". השתמשו בשעון ההדגמה הידני ובקשו מהילדים לומר את השעה כאשר מכוונים את השעון לשעה ארבע, ארבע וחצי, חמש, חמש וחצי, שש, שש וחצי וכך הלאה. הסבו את תשומת לב הילדים למחצית של שעות שונות ולפעילויות שהם מבצעים בהן. לדוגמה: ב-10:30 מסיימים את ארוחת העשר.

ציירו לילדים שעוני מחוגים. ציירו מחוגים על כל אחד מהשעונים כך שיורה על מחצית שעה אחרת (חמש ושלושים, שמונה ושלושים וכו') תנו להם לצבוע ולקשט אותם. בקשו מהילדים להתבונן בכל שעון, לקרוא את השעה ולרשום אותה. למשל ,9:30.

פעילות

הכינו פעילות עם תמונות מצבים ממהלך היום ושעונים שמורים שעה מתאימה, והפעם בחצאי שעות. הכל אותו הדבר כמו בפעילות הדומה שעשינו אלא שהפעם השעונים שליד כל תמונה (אפשר לצייר) יורו מחציות שעה ולא שעות מלאות. בקשו מהילדים להתבונן בכל שעון, לקרוא את השעה ולרשום אותה במבנה, למשל, 10:30.

פעילות

הראו שמונה וחצי על שעון ההדגמה. בקשו מהילדים לתאר את מיקום מחוג הדקות ומחוג השעות. אחר כך אמרו מחצית שעות אחרות ובקשו מהילדים להראות את השעה על שעון ההדגמה. 

ציירו לילדים שעוני מחוגים. ציירו מחוגים על כל אחד מהשעונים כך שיורה על מחצית שעה אחרת (חמש ושלושים, שמונה ושלושים וכו') תנו להם לצבוע ולקשט אותם. בקשו מהילדים להתבונן בכל שעון, לקרוא את השעה ולרשום אותה. ואז בקשו מהם להצביע על השעון שמראה (למשל) אחת וחצי, ולתאר את מיקום מחוג הדקות ומחוג השעות. קשרו את השעות לפעילויות היומיומיות. הקפידו שירשמו את השעות בצורה המבוקשת, למשל, 8:30 או 8 וחצי.

על כל פעילות ופעילות ניתן לחזור שוב ושוב, אבל לא כדאי לדלג על הפעילויות -- אלא להמשיך רק אחרי שליטה.

אפשר תמיד לחזור שוב לפעילויות שעשינו ולגוון.

חשוב מאוד שלא להלחיץ את הילדים ולא להעיק. לשחרר כשרואים שהילדים לא בקטע. לשלב את זה בבילוי ובשגרה ולנסות מעט בכל יום במשך ימים ברציפות.

* ברשימה אחרת אפרט על התהליך הזה לילדים בכתה א' ובכיתות מאוחרות יותר.

המורה,

שלמה יונה

* תודה רבה לחני גביש על ההקדמה המצויינת לרשימה ועל הערותיה המועילות.