יום שבת, 8 בדצמבר 2012

מה לאחיזת עיפרון ולכתיבת ספרות "נכונה" ולחינוך מתמטי בגן או ביסודי?



נשאלתי כבר מספר פעמים מדוע כתבתי את הרשימה על כתיבת ספרות הרי העיסוק בכך גובל בנושא רפואי טיפולי ואילו אני מנסה לדבר על חינוך מתמטי. אמנם נימקתי לא מעט ובהרחבה ברשימה ההיא אך יש כנראה מקום נוסף להבהרה. אשתדל שלא לחזור יותר מידי על מה שכבר כתבתי אלא להרחיב ולהאיר:


ילדים שמתקשים באחיזה או שכתיבתם אינה יעילה נמנעים יותר מכתיבה: מהעתקה מהלוח ומביצוע משימוש שבהן נדרשת כתיבה רבה או מהירה. המחיר עולה יותר ויותר ככל שהילדים נמצאים זמן רב יותר במערכת החינוך: לא מעתיקים ולא כותבים בשיעור, ההפנמה של החומר נפגעת; לא מרבים בכתיבה אז מתקשים להתבטא בכתיבה. לנו ההורים נדמה שהתמודדות עם אחיזה ועם כתיבה נכונה אינה משהו שלנו לעסוק בו -- אלא שחשוב להבין שילדים שיתרגלו לאחוז רע ולכתוב רע ימשיכו כך ואת ההרגל הזה יהיה קשה מאוד מאוד לשנות ולתקן.
אז למה בכלל להתמודד עם הקושי ולהגיע למצב שצריך לעבוד עם הילדים על אחיזה ועל כתיבה נכונה?


יעילות הכתיבה

אחיזת עיפרון נכונה ביד שמאל
בגיל הגן מקבלים הילדים עיצוב של הקשר בין המוח היד והעין. קשר זה יוצר מיומנויות בסיסיות. יש לאמן את היד לכתיבה נכונה.  אימון היד בגיל הצעיר גורר יעילות בכתיבה, מפתח את היכולת להחזיק כראוי כלי עבודה ומשכלל את היכולת לבצע עבודות עדינות. החזקה נכונה גם תמנע פגיעה מפרקים לטווח ארוך. (בפיזיותרפיה ובשיקום וויתרו על זה והנזק היה ניכר ומוכח במשך השנים -- אולי, אם יהיה עניין, אקשר או אפילו אפרט בעצמי בעניין הזה).

מדוע בגן?
אפשר לעסוק בטיפוח הכתיבה הנכונה ובאימון תוך כדי פעילות באופן חופשי כבדרך אגב. עם הגננת לא יתווכחו הילדים  ועם ההורים או עם המורים מאוחר יותר בכתה א' או חלילה אחר כך הילדים כן יתווכחו בנושא זה.

אוטומטיזציה ויתרונותיה
אימון להרגלי אחיזה וכתיבה נכונים יהפכו את האחיזה הנכונה על יתרונותיה הרבים לטבע – לפעילות אוטומטית. לדוגמה:  בנהיגה, רכיבה על אופניים וכו', איננו חושבים במודע על הפעולות. נסו להעלות בזיכרונכם את המאמץ הנדרש ללמוד לשלוט בנהיגה ברכב, או ברכיבה על אופניים או אפילו ללמוד ללכת. עתה השוו את המאמץ ההוא עם המצב שלכם ההורים כמבוגרים -- לרובינו נהיגה או רכיבה על אופניים אינם מצריכים מאמץ מנטלי ובוודאי שאיננו אפילו משקיעים מחשבה מודעת להליכה. אנחנו מבצעים באופן אוטומטי. איך בדקו חוקרים את הנושא? בעזרת MRI. ראו לאן הדם זורם וכך הסיקו מהם החלקים הפעילים במוח. גילו שפעולות אוטומטיות שכאלה אינן מצריכות אנרגיה רבה. למשל: לוח הכפל: כאשר לומדים את המשמעות המוח עובד באינטנסיביות בעת ביצוע פעולות הכפל של לוח הכפל. אולם כאשר יודעים את לוח הכפל יש מינימום אנרגיה בתהליך. – דוגמה נוספת: הליכה: פעוט שלומד ללכת (כמה מאמץ וכמה אנרגיה) לעומת בוגר רגיל.

לתת לילד לגלות וללמוד לבד או לתווך לילד את המציאות?
ישנה הגישה שטוענת שהילד יתפתח לבדו (רוסו, למשל) ולעומתה ישנה הגישה שטוענת לתכנית התערבות, תיווך, תכליתה לתת לילד כלים כדי לסייע לו להתמודד לבדו. הנה עובדה: היחידי שהצליח לקדם קבוצה של נכשלים במערכת החינוך (חיילים ממוצא אתיופי, למשל, ראו "פרוייקט אמיר" – מחקרים מסודרים וידועים) זה פויירשטיין. הוא הצליח איתם וקידם אותם בעזרת תיווך. רוב האוכלוסייה שמתקדמת לבד ומשיגה לבד מפספסת משהו – חורים בידע – חורים במיומנויות. תהליך התיווך מתערב בתהליכי החשיבה ונותן כלים. אפשר שלא להתערב לאחר שלילד ניתנו הכלים וניתן הבסיס.

חינוך אינו מתקיים ללא לחץ עקיף או ישיר. הנה משהו להיכנס לאווירה... סרטון של ילד מתפרע במרכול – (פרסומת לקונדומים). אפילו בגמילה מחיתולים יש לחץ – אפילו לחץ חברתי. 

להציב לילדים גבולות: ללא גבולות יש עבריינות וגם זה מהווה לחץ. לדוגמה, לקבל מכות ולא להשיב זה לחץ. ברצוננו להכין את הילדים להתמודדות עם לחצים – מניעת לחצים מהם אינה הדרך.

ילדים צריכים לדעת להתמודד עם כישלון: הם צריכים להיות מסוגלים גם להתמודד כאשר הם בצילם של אחרים. התמודדות עם כישלונות חשובה כי בתמורה מבינים שזה חלק מהחיים ושיש מה ללמוד ואיך להבנות מכישלונות. אחרת מפספסים משבר טוב. ללמוד ליהנות מספורט וממשחק גם כאשר לא מנצחים – ידיעה להתמודד עם כישלון.

אז איך נושא הלחץ והגבולות קשור לאחיזת עיפרון?
כתיבה והחזקת עפרון קשורה לגבולות: זה עניין של שליטה. קושי אינו סיבה להתחמק. לא תמיד מה שנעים הוא גם מה שנכון וטוב. -- הורים שיש להם ילדים שכבר בבית הספר ואינם אוחזים נכון בכלי כתיבה יודעים שההתמודדות עם זה קשה מאוד בשבילם וכמעט כל ההורים מוותרים. לכן, כפי שציינתי בהתחלה, מוטב לטפל בזה בגן כשיש פחות התנגדות. ואם בכל זאת הילד כבר בכתה א' ולא אוחז נכון ולא כותב נכון -- להתמודד. 

אם בגיל צעיר מלמדים אדם לקבל ביקורת בונה ולצאת ממנה לתיקון אז מקבלים אדם שעובד טוב יותר. ובצדק: הוא נבנה מהערות תחת להיעלב מהן.

במתמטיקה ברמות הגבוהות יש תסכול רב עד שמגיעים לפריצת דרך -- לחנך להתמודד עם תסכול ולשאוף להגיע לפריצת הדרך.

לסיכום
אפשר להתייחס ליתרונות של האחיזה ושל הכתיבה הנכונות משיקולים של יעילות ושל בהירות בתקשורת ואפילו יתרונות בריאותיים -- זה פונקציונלי. אפשר גם להתייחס לזה בתור משל ובתור דגם לשמירה על גבולות, התמודדות עם תסכול ועם קושי ועם לחצים (אף על פי שזה בדרך כלל מנת חלקם של ילדים שלא התמודדו עם זה בגן והם נדרשים לתקן בבית הספר). חינוך מתמטי אינו רק עיסוק במספרים ובנוסחאות -- יש באוריינות המתמטית הרבה יותר מכך וכאן אני מתייחס למשהו בסיסי יותר מהמתמטיקה וזה החינוך כשלעצמו. אל תוותרו לילדים שלכם על זה -- אתם לא מועילים להם, להיפך, תועילו להם אם תתעקשו שהם יאחזו נכון ויכתבו נכון.