יום שבת, 27 באפריל 2013

איך מצאתי את עצמי נפגש עם שר החינוך ועל מה דיברנו


איך מצאתי את עצמי נפגש עם שר החינוך ועל מה דיברנו

[27 באפריל 2013]

אתמול, יום שישי, נפגשתי בבוקר עם שר החינוך, שי פירון, בלשכתו בנוכחות עוזרו האישי שרשם וסיכם את הפגישה.
איך הגעתי למפגש הזה?
ראיתי בפרסומי משרד החינוך (דרך "אוח") הזמנה של שי החינוך לעובדי הוראה ולעובדי משרד החינוך להיפגש עמו. [ראו בתמונה].

הזדרזתי והקלקתי על הקישור שצורף ונרשמתי. בתוך שניות קיבלתי לכתובת הדוא"ל שלי אישור ואחרי כמה שעות גם טלפנו אליי מלשכתו כדי לאשר את המפגש. קיבלתי 15 דקות לשיחה איתו. כל זה קרה רק יום לפני, ביום חמישי. את אותו יום עבודה סיימתי בשעת ערב, מהעבודה הביתה ביחד עם הילדים למדורת הכיתה ורק בשעת לילה מאוחרת אחרי שהילדים רחוצים במיטות , התיישבתי להתכונן למפגש החשוב שיתקיים למחרת. עזרה לי מאוד מורתי היקרה, תלמה גביש, וביחד גיבשנו את החומר, כתבנו וערכנו. למחרת השכם הדפסתי חוברת עם החומר בכמה עותקים כדי להשאיר אצל השר ואצל עוזריו.

הנושא שבחרתי לדבר עליו הוא החינוך המתמטי בישראל.

הנה ממה שהעליתי בפני השר:


עליי

אני מגיע לשיחה זאת בכמה כובעים:
  1. מורה מתנדב, בן זוגה של מורה למתמטיקה בחטיבה העליונה ומרכזת לימודי מתמטיקה, שרואה מה שקורה בכיתות
  2. אזרח שאכפת לו מעתיד מדינת ישראל ומתוך הבנה שאין מדובר בעניין כספי אלא בעניין ארגוני שניתן לתיקון
  3. הורה שרואה מה שעובר על ילדיו וכיצד הדברים נראים מנקודת מבטם, שחרד ליכולתם להתחרות עם בני גילם ברמה הבינלאומית בעולם שטוח בחברה גלובאלית ואל מול אוייבים שכל הזמן מתפתחים ומתקדמים
  4. חבר העמותה לקידום החינוך המתמטי לכול
  5. מדריך הורים בהתנדבות

המטרה


בשלב ראשון להגיע לפגישה נוספת, אולי בנוכחות משתתפים נוספים, שמשכה ארוך יותר כדי להעמיק בכל אחד מהעניינים שאעלה. המטרה האמיתית, להחזיר לתלמידי ישראל את האפשרות ללמוד לחשוב באמצעות המתמטיקה באופן שמתמקד גם בתהליך ולא רק בתוצר, גם ב-"למה ומדוע" ולא רק ב-"איך" ובאופן שמחובר למציאות, באופן פשוט ושאינו מתחכם אך מעמיק ומחכים.

כמה מהבעיות

[1] ביטול שעות וניצול בזבזני ורע שלהן: הפער שבין שעות לימודי המתמטיקה "על הנייר" לבין שעות לימודי המתמטיקה בפועל בבתי הספר הוא של עשרות אחוזים: למשל ילדיי לומדים בפועל רק חלק קטן משעות המתמטיקה שנקובות במערכת. התופעה חוזרת על עצמה בחט"ב ובתיכון. ישנם תירוצים רבים ותואנות רבות ולכאורה סיבות רבות לביטול שיעורים. כל זה אינו עומד בקנה אחד עם ההספק שנדרש מתוך תוכנית הלימודים. התוצאה היא שאוכלוסיות חזקות מחפשות פתרונות מחוץ למערכת ומשלימות במידת מה את הפערים באמצעים אחרים בעוד שאוכלוסיות חלשות נסוגות. הפערים החברתיים והתרבותיים וגם הכלכליים בסופו של דבר הולכים וגדלים. כך נסללת הדרך לאופנות ולכוחנות ואף להפעלה של תכניות של אינטרסנטים הקרובים לצלחת. התופעה של ביטול שעות מתמטיקה היא חמורה ביותר. בבתי הספר כנראה שנמנעים מתיעוד מפורט, מדיווח ומהתמודדות עם העניין, אך כל הורה שבשקדנות יתעד את ה-"מצוי" לעומת ה-"רצוי" יגלה בנקל את התמונה העגומה הזאת.

[2] נתק מוחלט בין אנשי משרד החינוך לבין המתרחש בשדה: בגנים ובבתי הספר: תוכנית ממלכתית לכולם שאינה מביאה בחשבון מגוון האוכלוסיות והדרכים להוראה. אין הדדיות בין אנשי משרד החינוך לבין השטח. בכיתות אין דו-שיח עם חשיבה. הולכים בדרך אחת. מצפים לחקר, וליצירתיות אך אין נותנים את הבסיס ואת הכלים. יצירתיות היא חריגה מהקו הכללי. כדי לחרוג ממנו צריך לדעת אותו. פירוש הדבר: צריך ללמד את הבסיס ולהדגיש את התהליך החשיבתי. כמו שצייר יכול להיות יצירתי רק אם ידע כיצד להשתמש בצבע. קודם צריך להקנות את הכלים הבסיסיים. התנכלות והתנגדות מגמתית בכל ניסיון להשלים, להעשיר ולמלא את הריק העצום שנוצר אצל התלמידים: גם בתוך יום הלימודים אך באופן תמוה גם מחוץ לשעות הלימודים -- בבחינת הפיקוח יודע-כל ואין בלתו וכל דאלים גבר. בישראל יש מפגש של תרבויות שונות. השונות הדמוגרפית כל כך רבה שהיא דורשת מערכת גמישה, הנוגדת את המבנה הריכוזי של משרד החינוך. אי שיתוף מורים בפועל בצורה משמעותית בוועדות מגביר את הנתק והניתוק. לדוגמה: במשך עשרות שנים היו הוראות מפורשות לא ללמד כתיב נכון ולא לתקן שגיאות כתיב "כדי לא לפגוע באישיותו של התלמיד" התוצאה היתה פגיעה קשה בשפה. גם המתמטיקה נפגעה מכך, מי שאין לו שליטה בשפה אין לו גם כלים להבנת המתמטיקה, שגם היא שפה.

[3] נתקים ברצף החינוכי במעברים שבין המסגרות: גן, יסודי, חטיבת הביניים, תיכון (ואפילו האוניברסיטה). גם בין ועדות המקצוע ישנם חורים במעברים אלה: יסודי, חט"ב ותיכון. כאילו שביסודי אין מכינים לחט"ב ובחט"ב אין מכינים לתיכון. כמה דוגמאות קצרות, ללא פירוט עקב קוצר היריעה: הוצאת הוראת הבניות באמצעות סרגל ומחוגה מתוכנית הלימודים ביסודי, בחט"ב ובתיכון; הוראת המעגל ללא שימוש במושג "גזרה" או "זוית מרכזית" ופתאום בסוף כתה י' או בתחילת כתה י"א נזכרים ללמד בריצה מטורפת. "מכנה משותף" מופיע לראשונה בהקשר של שברים כשבעצם את העיקרון הזה ראינו עוד בגן כשחיברנו שלושה תפוזים עם שני תפוחים וקיבלנו חמישה פירות. נדרשת מסגרת פדגוגית לטיפול ברצף מהגן ועד לבגרות.

[4] הכשרה שאינה רלוונטית בחינוך מתמטי לגננות ושל מורים: המורים אינם לומדים בכלל או רק באופן שטחי ביותר את מה שילמדו אח"כ. לרבים אין מושג במה שהם מלמדים קל וחומר כיצד ללמד את החומר. הנושאים של היסודי ושל הגן פשוטים ככל שיהיו עוסקים במשמעויות עמוקות שגם לעיתים מתמטיקאים מקצועיים מתקשים להסביר. הבנת תהליכי החשיבה הנדרשים, הקשיים הכרוכים והתרת הקשיים אינם נלמדים באופן מסודר, שיטתי ומעמיק, אם בכלל בהכשרות המורים. תחת זאת לומדים הרים של ססמאות ושל מלל חסר פשר ותכלית לעבודה בשטח. פה אין מקום לאקדמיזציה, אלא למעשיות. לרדת מהעץ לשטח ולהבין שהססמאות באקדמיה אין להן אחיזה במציאות בשטח.

הצעות מעשיות
  1. חופש אקדמי: טיפוח מספר גישות והכנת המורים והמנחים להכרת הגישות השונות -- מתן עצמאות אמיתית למורים ולא הכתבות מהפיקוח.
  2. נדרשת מסגרת פדגוגית לטיפול ברצף מהגן ועד הבגרות. יצירת רצף לימודי מהגן עד גמר התיכון על בסיס הגישה התיווכית. בוועדת-על שתארגן תכנית לימודים בה ישתתפו מחנכים מהגן עד לכיתה י"ב כדי שיתקיים רצף ושתהיה הכנה הלאה וללא נתקים פנימיים.
  3. לשנות את מבנה ועדות המקצוע כך שלפחות 70% מחברי הועדה יהיו מחנכים בפועל. כל חברי הוועדות המקצועיות שאינם מורים למתמטיקה בפועל יהיו בעלי ניסיון בהוראה במשך שנתיים לפחות במתמטיקה. [יש לחשוב על תמהיל מתאים של מורים מנוסים באותה שכבת גיל שבה עוסקת הועדה עם מורים משכבות גיל קודמות ועוקבות להבטחת הרצף הפדגוגי.] יש להגביל את השפעתם של אנשי אקדמיה שאינם מורים בפועל להכוונה לשימוש במתמטיקה נכונה בלבד.
  4. תקשורת בעת הערכת ספרי הלימוד: הערכת הספרים מחייבת מפגש ראשוני, אחד לפחות, להצגת הרעיונות. לאחריו דו שיח ולא הכתבה, דיון ולא קביעה, הכרת המבקרים והמבוקרים וטיפוח דיאלוג מקצועי ביניהם. כל התהליך של אישור ספרי הלימוד צריך להיות שקוף לגמרי, שהכותבים והקוראים יכירו את הרקע המקצועי של כל אחד מהם
  5. בחינת התמצאות בגישות השונות של המנחים האיזוריים: תרגיל לשר: כמה מדריכים מחוזיים מכירים את ספרי "מתמטיקה יסודית" וכמה יודעים לומר מהם עקרונות הגישה החינוכית שמאחוריהם? ישנם מדריכים מחוזיים מטעם משרד החינוך שאינם מכירים את כל השיטות ואת כל הגישות וניכר שיש להם מניע להנחות רק בשיטה היחידה שאותה הם מכירים. אנשי משרד החינוך נכנסים בדרך הטבע למיגננה, שלא בטובתם ולא בטובת הציבור.
  6. להחזיר את כל המפקחים והמדריכים המחוזיים לכיתות: במקום לפזר ססמאות גבוהה גבוהה יואילו נא לאכול בעצמם את הדייסה שהם מבשלים לאחרים ושלא ינסו לכפות גישות ושיטות שבעצמם אינם מסוגלים ואינם יודעים ליישם. כמו שאומרים באנגלית: Let them eat their own dog-food. שהמפקחים המקצועיים יהיו גם מורים בפועל בתקופת עבודתם כמפקחים. כלומר, שמשרתם תתחלק בין עבודתם המשרדית לעבודה החינוכית.
  7. צמצום או אפילו ביטול מוחלט של תפקידי רפרנטים, מפקחים, מנחים, וכל שלבי הביניים הביורוקרטים. התחושה בשטח היא שהמנגנון מפריע לעבוד, חוסם התקדמות, חוסם חדשנות וחוסם יצירתיות ושהאמצעים לעשות זאת הם באמצעות השפלה, הפחדה, גימוד המורה, ביטול סמכותו ומעמדו, הצפה בבירוקרטיה, איומים (ומימושם) בחסימת תקציבים ובקידום יוזמות. ישנן וועדות מקצוע, וועדות לאישור ספרי לימוד, יש מפקחים, מדריכים איזוריים ורפרנטים, ועוד ועוד. המבנה כל כך מסורבל שהמגע עם משרד החינוך יוצר תסכול ואי אימון הדדי.
  8. הכשרת פרחי הוראה תיעשה בהתאם: פרישת כל השיטות ושליטה בגישות השונות. דגש על הקניית השפה המתמטית המבוססת על השפה הדבורה.
  9. עידוד חוגי הורים לעיסוק במתמטיקה
  10. טיפוח מסגרות חוץ בית ספריות
הצעה להתערבות עוד בגיל הרך: בגנים
הצעתי לשר תוכנית מגובשת ומפורטת להכשרת גננות להוראת מתמטיקה בגיל הרך, בתכנים וברמה שמתאימה לגיל, ע"פ התוכנית של משרד החינוך, באופן שממוקד באוריינות מתמטית ובגישה תיווכית ועל פי חומרי לימוד מובילים בעולם שהוכיחו ושמוכיחים את עצמם במשך שנים רבות, שתורגמו ושהותאמו לשפה העברית ולתרבות הישראלית ולמציאות בארץ. הבאתי בפניו את ההצעה שגובשה בעמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל:



אנחנו, העמותה לקידום החינוך המתמטי לכל , מעוניינים לסייע לקידום החינוך המתמטי בישראל על ידי הפעלת תוכנית למתמטיקה לגיל הרך בגני הילדים.

לאור ההישגים של החינוך המתמטי בסינגפור, תרגמנו חוברות עבודה לגן הנהוגות שם . חוברות אילו מציעות לגננות דרכים לשילוב המושגים  המתמטיים בפעילות השוטפת הרגילה של גן ילדים. חומרים אלה מוכנים, עלותן זולה והם ממתינים במחסנים לשימוש.

אנו מציעים לבצע ניסוי שבמהלכו תשתמשנה גננות בחוברות שלנו, בשלושה סוגי גנים:
1. גנים שמזינים את בתי הספר שמלמדים לפי הגישה התיווכית באמצעות ספרי "מתמטיקה יסודית". זאת, על בסיס אמונתנו בחשיבות הרצף החינוכי ובהכנת הילדים לאותו רצף.
2. גנים באזורי מצוקה. זאת, כדי לסייע לילדים ממשפחות במצוקה לקבל הבנה מתמטית בסיסית שאינם מקבלים בבית ולהגיע לכיתה א' עם בשלות מקבילה לזו של ילדים ממשפחות חזקות. אנו מאמינים כי הפעלת הילדים עפ"י העקרונות המצויים בחוברותינו תתרום רבות לקידומם ותעניק להם בסיס טוב לקראת כניסתם לביה"ס היסודי.
3. גנים על פי בקשה מצד הגננת.אנו מבקשים לאפשר לגננות שתבקשנה זאת להפעיל את תוכניתנו בגני הילדים שלהן.
הכנת הגננות להפעלת הילדים במסגרת הניסוי:החוברות שלנו מכילות הנחייה ממוקדת לגננות וניתן לפעול בעזרתן לאחר הכנה קצרה ביותר של הגננות. להערכתנו, די ביום השתלמות אחד. לצורך זה העמותה מוכנה לקבל אחריות על העברת ההשתלמות המומלצת בקרב גננות הגנים שייכנסו לניסוי

משך הניסוי:אנו מציעים שתוכניתנו תופעל מהגן ברמת טרום חובה ותלוּוֶה במעקב שיוביל שיפור והסקת מסקנות.

אנו מאמינים כי שיתוף פעולה פורה בין הגורמים החינוכיים מהווה מנוף לקידום החינוך המתמטי ומקווים שניענה בחיוב.

העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל (ע"ר 580409530)רח' צמחי היהודים 17,תל אביב 69054077-7502442


המטרה היא להתערב מוקדם ככל האפשר, להכשיר את הקרקע ולסייע לצמצם פערים. התוכנית שמוצעת קיימת ופועלת ועובדת היטב ומזמנת ביקורת, הערכה, השוואה ומדידה, מתוך אמונה ובטחון שהיא מוצלחת ומועילה.


והקשר לכפר יונה?
בכפר יונה, מזה כמה שנים שאני מתאמץ להביא את ההורים, את המורים, את בתי הספר ואת המועצה לשיתוף פעולה כזה שתובן חשיבות למודי המתמטיקה, שתהיינה הדרכות מקצועיות ברמה גבוה מאוד להורים ולמורים והוראה משלימה לילדים, באופן שיעמיד את היישוב בשורה הראשונה במתמטיקה ברמה שראויה ותחרותית ברמה בינלאומית. אין מדובר במתמטיקה לשם מתמטיקה, אלא כתשתית לחשיבה נכונה, כבסיס ללימוד כיצד ללמוד נכון, כשפה שתשרת כל לימוד בעתיד ובפרט לימודי מדע וטכנולוגיה ועוד ועוד. הנה כמה מהמאמצים שקיבלו חשיפה קטנה ביישוב:
  1. סדנת המתמטיקה בעמל: זאת כבר השנה השלישית, שבשקט בשקט מתקיימת אחרי שעות הלימודים בימי שישי בביה"ס עמל סדנת מתמטיקה. תלמידים שרוצים מגיעים ללמוד נושאים שלכאורה בתוכנית הלימודים אך אלה נלמדים בגישה שונה ותוך התעמקות בתהליך ולא רק בתוצר וב-"למה" במקום רק ב-"איך". ישנה הקפדה לקשור את הנושאים לחיים ולמה שכבר ידוע ולהרחיב ולהראות איך הרעיונות והעקרונות מופיעים במקומות נוספים במתמטיקה ובחיים בכלל. השנה לכיתות ג', לפני שנה לכיתות ה'-ו' ולפני שנתיים לכיתות ו'. הילדים באים מרצונם וההורה בהתנדבות מלאה.
  2. סדנה להורים: ללמוד ללמד ילדים מתמטיקה של בי"ס יסודי: קבוצה של כ-20 הורים הגיעה במשך 14 שבועות ללמוד מתמטיקה של בי"ס יסודי, להבין מה קשה לילדים ומדוע וכיצד להתיר את הקשיים וכיצד ללמד באופן שיטתי ומסודר. ההורים ראו גישה אוריינית להוראת מתמטיקה בגישה תיווכית. לא האופן שבדרך כלל מלמדים בבית הספר. הפעילות התקיימה בהתנדבות מלאה ובתמיכת אגף החינוך של כפר יונה. סדנאות שכאלה מתקיימות גם מעת לעת באופן פרטי.
  3. סדנה להורים: פיתוח אוריינות מתמטית אצל ילדים בגיל הגן: כמה קבוצות של הורים עם או בלי צוות הגן נפגשו כדי ללמוד כיצד להשלים את התהליך החינוכי שמתרחש בגן וכיצד לפתח לילדיהם את החשיבה המתמטית ואת האוריינות המתמטית. סדנאות בנות ערב בודד התקיימו מספר פעמים בכפר יונה, בישובי הסביבה, בהוד השרון וביישובים בצפון בהדרכתי ובהדרכתו של משה ריין. גם כאן מדובר בהתנדבות מלאה. ישנן גם סדנאות בנות מספר מפגשים שמתקיימות באופן פרטי מעת לעת.
  4. מועדון המתמטיקה והמדע: אחרי סדנת המתמטיקה בעמל מידי יום ו' התחלנו השנה במפגשי מועדון מתמטיקה ומדע. תלמידים מ-ג' ועד ו' (כתה הטרוגנית ביותר -- המשותף לילדים הוא עניין רב במתמטיקה ובמדעים וסקרנות ורצון ללמוד) מגיעים לשיעור בן 90 דקות ללא הפסקה שבו אנו מעמיקים במושגים, רעיונות, עקרונות ונושאים במתמטיקה ובמדע. ואפילו לפני שבועיים חלק מתלמידי המועדון ואני ביקרנו ביחד במכון ויצמן לפעילות עם החוג בהתכתבות של מכון דוידסון.
  5. ניסיון להכשיר הורים כדי שילמדו בהתנדבות אחרי שעות הלימודים תלמידי היסודי: יוזמה של מספר תושבים להדריך הורים בחומר הלימודים במתמטיקה של ילדיהם ביסודי מתוך כוונה שחלקם ילמדו בהתנדבות ילדים ביסודי אחרי הלימודים בבתי הספר במרכז לימודים יישובי. היוזמה קמה בקול תרועה, אחרי מהמורות רבות וחשדנות והפרעות רבות מצד משרד החינוך ובתמיכת אגף החינוך ההכשרה קמה והתנהלה בהצלחה במשך 14 שבועות. לצערי, על אף נכונות ההורים בוגרי התוכנית ללמד בהתנדבות בבית הספר, העניין לא הבשיל ונפל. למען הסר ספק: הכל נעשה בהתנדבות מלאה.
  6. ניסיון להביא מיזם שבו תלמידים לומדים נושאים בסיסיים חשובים במתמטיקה יסודית והופכים חונכים לתלמידים אחרים. לא חניכה מתוך בורות, אלא מתוך ידע. תהליך עם משמעות. זאת תוכנית שפיתח והוציא לפועל משה ריין ושאותה העביר במספר בתי ספר בשנים האחרונות יש גם הרצאה שלו ב-TEDx האחרון שהתקיים בסמינר הקיבוצים רק בשבוע שעבר שבה הוא מספר על אודות התוכנית. לצערי, עדיין לא הבשילו התנאים כנראה לשלב את התוכנית הנפלאה הזאת בבתי הספר בכפר יונה. אני מקווה שהמציאות הזאת תשתנה.
היו ניסיונות נוספים בחזיתות נוספות שאולי בהזדמנות אחרת אפרט עליהם.

בעוד שהפונקציונרים השונים בפוליטיקה המקומית ובעלי התפקידים ונושאי המשרה מתבטאים תחת כל עץ רענן עד כמה החינוך בראש מעייניהם, מתברר שיש מרחק גדול מאוד בין מילים לבין המעשים. המרחק אפילו רב יותר כשמתערבים פקידי משרד החינוך בנושא: באופן מפתיע במקום לעזור אלה מפריעים. כנראה הכל מכוונות טובות, אבל בדרך כלל מתוך בורות, צרות אופקים ומניעים נסתרים והמון בירוקרטיה. את זה, בין השאר, ניסיתי להביא בפני השר, וקיבלתי ממנו את הרושם שבכוונתו לצמצם הבירוקרטיה ולהפוך את הפתיחות לגישות השונות למציאות ולא רק לססמה. על החשיבות שבקידום החינוך המתמטי ובהעלאת הרמה לא היתה מחלוקת -- העניין בעל חשיבות לאומית!!

אז מה יצא מהפגישה?
סיכום הפגישה היה שיש להביא את העניין לרמה מעשית. לשם כך המפגש הבא נקבע עם יו"ר המזכירות הפדגוגית ועם מפמ"ר מתמטיקה. טרם נקבע עמי המועד. אני מקווה שבמהרה בימינו. 

רקע נוסף

לסיכום
אני אופטימי!!