יום שבת, 9 בפברואר 2013

הניצחון והטרגדיה של אבי פצצת האטום

הניצחון והטרגדיה של אבי פצצת האטום


ביקורת קריאה על הספר פרומתאוס אמריקאי מאת קאי בירד ומרטין ג'יי שרווין.

זוהי הביוגרפיה של רוברט אופנהיימר, שמכונה גם, אופי, וגם, אבי פצצת האטום.

הביוגרפיה ארוכה מאוד: משתרעת על פני יותר מ-600 עמודים. היא אינה עוסקת רק במדע ובהסטוריה של המדע וגם לא רק בענייני פרוייקט מנהטן, אלא עוסקת הרבה מאוד ביחסיו עם אנשים שונים שהיו עמו בקשר וכן בפוליטיקה ששררה, לרבות המצוד אחריו וההאשמות כנגדו בנוגע להשתייכותו למפלגה הקומוניסטית ולהיותו סיכון ביטחוני (כל זאת אחרי פועלו בפרוייקט מנהטן).

אופנהיימר היה מדען פורה בפיסיקה תיאורטית, ובעת שניהל את פיתוח פצצת האטום בלוס אלאמוס שינה הרבה בהתנהגותו, בהשקפתו ובאורחות חייו, שכן הפך למנהל גדול של פרוייקט תעשייתי (צבאי) מעשי בקנה מידה גדול מאוד.

הספר מזכיר מדענים ידועים רבים ואותי עניינו מאוד הקטעים שעסקו במדע, בהסטוריה של המדע ובאנשים שהיו קשורים בכך. באופן אישי, עניין אותי פחות העיסוק המדוקדק בנושאים של הפוליטיקה האמריקאית.

הספר מעניין, אם כי מייגע.

מומלץ לחובבי ההסטוריה של ארה"ב שמתעניינים גם בהסטוריה של המדע, אם כי, בספר יותר פרטים ועיסוק בפוליטיקה וביחסים הבין אישיים בהקשר זה מאשר במדעים.

מהכריכה האחורית:
פרומתאוס אמריקאי / קאי בירד ומרטין ג`יי שרווין
מי היה אבי פצצת האטום רוברט אופנהיימר? גיבור ומושיע, שהעם האמריקאי
העריץ והעלה על נס? או בוגד וסיכון בטחוני, שהעם האמריקאי שנא והעלה
על המוקד?

אופנהיימר היה מדען מבריק שהוביל את בניית הפצצה בהא הידיעה - זו
שהשמידה את הירושימה ואת נגסקי, וחוללה מהפכה ביחסי הכוח בעולם;
פרומתאוס של אמריקה, שעמד בראש המאמץ האנושי לחלץ מהטבע, למען
ארצו, את אש השמש הכבירה. אבל עם תום המלחמה, השמיע אופנהיימר
דברים נבונים על הסכנות הטמונות באש הזאת, ועל התועלת הפוטנציאלית,
כך קיווה, העשויה לצמוח ממנה. אחר–כך, כשהיה קרוב לייאוש, השמיע דברי
ביקורת על ההצעות ללוחמה גרעינית שאומצו על ידי הצבא. "מה אפשר
לחשוב על ציוויליזציה”, אמר, "שראתה תמיד במוסר חלק מהותי בחיי אדם,
]אבל[ על תחזית השמדה מוחלטת כמעט של בני אדם לא הייתה מסוגלת
לדבר אלא במונחים כלכליים ובמושגי תורת המשחקים?"

הביוגרפיה המאלפת של אופנהיימר, יצירת מופת בתחומה, פרי של 25 שנות
מחקר, מאות ראיונות, עיון באלפי עמודים של מסמכים, וכישרון כתיבה
ספרותי, היא סיפור של אדם מיוחד ויחיד בדורו – מדען שאפתן, פורץ דרך,
איש מעשה, וגם איש אשכולות, בעל חוש מוסר וביקורת, שאת צפונות לבו
ורגשותיו ביקשו המחברים לגלות. אבל כפי שכותבים המחברים, קיי בירד
וג'יי מרטין שרווין,
 זהו גם דיוקן מורכב של האומה האמריקאית ושל יחסיה עם
נשק ההשמדה ההמוני: "סיפורו של אופנהיימר מזכיר לנו כי זהותנו הלאומית
קשורה קשר אינטימי בתרבות הגרעין. 'הפצצה קיימת בתודעתנו מאז 1945 ',
ציין א. ל. דוקטורוב. 'תחילה היא הייתה הנשק שלנו, אחר–כך הדיפלומטיה
שלנו, ועכשיו הכלכלה שלנו. כיצד נוכל לצפות שמשהו בעל עוצמה מפלצתית
כזאת לא יהיה מרכיב עיקרי של זהותנו? הגולם הגדול שיצרנו נגד אויבינו הוא
תרבותנו - תרבות הפצצה - הוא הגיוננו, הוא אמונתנו, והוא חזוננו”.





המורה,
שלמה יונה


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה