יום שבת, 9 במרץ 2013

כמה עקרונות הוראה ומדוע הורים צריכים להיות מעורבים בחינוך


פרופסור רון אהרוני ביקר בכפר יונה ונשא דברים בפני הורים של תלמידי בית ספר עמל שבאו לשמוע על החזון למרכז לימודי בהתנדבות. המאמר מביא את עיקרי דבריו.

כמה עקרונות הוראה ומדוע הורים צריכים להיות מעורבים בחינוך
פרופסור רון אהרוני, הפקולטה למתמטיקה בטכניון


מזה כמאה וחמישים שנים עובר עולם החינוך תהפוכות, בזו אחר זו. הרוב המכריע של ההורים, גם המשכילים והאכפתניקים ביותר, אינם מודעים לתהפוכות האלה. הם סומכים על מומחי החינוך, ועושים לילדם "שגר ושכח". 

כפי שאנסה להסביר להלן, מעורבות של ההורים חשובה ביותר. לטובתם של ההורים, של הילדים, ושל הקשר ביניהם. הורה צריך להיות מעורב. את המודאגים ארגיע מיד – מעורבות אינה התערבות במה שנעשה בכיתה, או פגיעה בסמכותו של המורה. פירושו קודם כל לדעת, ולעזור. 

הנה כמה עקרונות הוראה בסיסיים שיעזרו לכם לעזור לילדיכם. מי שבא ללמד בבית ספר יסודי מניח שעצם העובדה שהוא עצמו עבר את בית הספר היסודי מכשירה אותו ללמד. ולא היא – נחוץ לדעת איך מוחו של הילד עובד, וצריך להבין שאת עקרונות החשיבה שמעוגנים במוח שלנו קנינו בעמל ויגע, והם עדיין לא קיימים אצל הילד. מסיבה זו צריך ללמוד עקרונות ההוראה. הם לא מובנים מאליהם. 

שיטתיות - דירוג ופירוק
עקרון ההוראה הראשון הוא לימוד מדורג. פירוש הדבר הוא פירוק של המושגים, והוראתם אחד אחד. "הפרד ומשול". אין מלמדים שני עקרונות בבת אחת, ואין מדלגים על שלבים. אין בונים קומה על גבי קומה חסרה. כדאי לזכור: אם התלמיד אינו מבין משהו, אולי חסר לו שלב קודם? 

מוחשיות
לילדים אין מסבירים. הם צריכים לחוש את הדברים דרך הידיים. את מושג המספר לומדים דרך מנייה של עצמים. את השיטה העשרונית, שפירושה קיבוץ עצמים לעשרות (ואחר כך עשרות למאות ומאות לאלפים) צריך ללמוד דרך איסוף של  גפרורים לחבילות של עשרות, ואז איסוף של עשר חבילות כאלה למאה אחת, ואיסוף של המאות לאלף. 


המחשת המבנה העשרוני באמצעות קיבוץ גפרורים לעשרות, עשרות למאות, מאות לאלפים וכך הלאה...

ללמוד אותו דבר מכיוונים שונים
שבר אינו רק חלק מפיצה – לא רק לפיצה יש 2 שלישים. גם לקבוצה של 12 פרחים יש 2 שלישים, שמתקבלים מחילוק 12 הפרחים ל-3 – מתקבלת קבוצה של 4 פרחים, ואז חזרה עליה 2 פעמים (2 שלישים מ-12 הם 2 פעמים 4). כשמקבצים לעשרות צריך לעשות זאת בצורות שונות – בחבילות של גפרורים, בהקפת עצמים בעיגול. כשלומדים 3 פעמים 4, לוקחים 3 קבוצות של 4 כפתורים ומאחדים אותן, וגם עושים זאת בציור. 

ניסוחים מדויקים
ילדים, לא פחות ממבוגרים, ואפילו יותר מהם, זקוקים לניסוחים מדויקים של עקרונות. להסביר בדיוק איך מוצאים 2 שלישים מקבוצה של פרחים; בתרגיל 4=7-3 לומר שה-7 הוא מחוסר, ה-3 הוא המחסר, וה-4 הוא ההפרש. המילים הן עוגן לחשיבה. 

יש עוד עקרונות, למתקדמים, אבל אלו הם העקרונות הבסיסיים. 

למרבה ההפתעה, המהפכות החינוכיות שסיפרתי לכם עליהן ויתרו, כל אחת בתורה, על העקרונות האלו. כל המהפכות האלה מגיעות מעבר לאוקיינוס – כולן מתחילות בארצות הברית. למשל, מהפכת ה"מילים השלמות", שראשיתה בארצות הברית ב-1920, ועשתה שם שמות בהוראת הקריאה, ויתרה על עקרון הפירוק. במקום לפרק את הוראת הקריאה המילים לעיצורים ותנועות למדו מילים שלמות (גלים מן המהפכה הזאת הגיעו גם לישראל, למזלנו לא לזמן רב). מהפכת החקר שהתחילה בשנות ה-80 בארצות הברית ויתרה על עקרון השיטתיות. מהפכת ה"מתמטיקה החדשה" של שנות ה-60 ויתרה על עקרון המוחשיות. המעבר ללימוד בקבוצות, שמשמעו ויתור על דיון כיתתי, עם כיתה מלאה, ויתר על עקרון הניסוחים המדויקים. 

תרומתם של ההורים

מדוע הורים צריכים לדעת עקרונות הוראה? מהרבה סיבות. ידע כללי, הבנה מתמטית שלהם עצמם, חיבור לילדים, הבנה מה קורה עם ילדיהם. אבל יש עוד סיבה: הם יכולים לעזור. 

אומר כאן דבר שיישמע כסותר את הדברים האלו. דבר שהוא בעיני חשוב מאין כמותו: שינוי אמיתי בחינוך יכול לבוא רק מתוך המערכת. תרומות מן הצד הן משניות. העבודה החינוכית האמיתית נעשית בכיתה. 

אבל ההורים יכולים לתרום לאווירה החינוכית, לכיוון הכללי. האכפתיות שלהם והידע שלהם, אם ינותבו בצורה חיובית, ישפיעו על המערכת כולה. כל הורה שמבין מה קורה עם ילדו בבית הספר משפיע על המערכת. 

הדגם המוצע כאן נראה לי כמתאים מאוד לצורך הזה. מדובר בשיעורים שבהם דנים בנושאים של בית הספר, בצורה שונה, מעמיקה יותר, ללא לחץ זמן, עם אפשרות לדון במושגים בצורה מוחשית ומדורגת. מכך יצאו הילדים נשכרים, ולא פחות מכך ההורים. בסופו של דבר, הדבר יחולל שינוי גם בהוראה בתוך בית הספר.


רון אהרוני הוא פרופסור למתמטיקה בטכניון, מחבר הספר חשבון להורים וממייסדי העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל.


למתעניינים: